עורכות הדין ייצגו גוף גרמני שהינו הבעלים של בי"ס נוצרי לבנות במזרח ירושלים הפועל מזה למעלה מ- 100 שנה. בבית הספר קיים קוד לבוש שנועד לשמור על שוויון ואחדות. מורה מוסלמית בבית הספר, החליטה בניגוד לכללי בי"הס להגיע לביה"ס לאחר שנים רבות של הוראה, עטויה בחיג'אב. ביה"ס מסר למורה שלא תוכל להמשיך וללמד עם החיג'אב. המורה הגישה בקשה לצו מניעה לפיטוריה ותביעה שעסקה בחופש הדת וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בית הדין דחה את תביעת המורה כנגד בית הספר להשיבה לעבודה וקבע  האיסור על לבישת חיג'אב אינו בגדר הפליה אסורה, הנוגדת את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. האיסור מתחייב מאופיו וממהותו של התפקיד בבית הספר. נקבע כי הופעת המורה בבית הספר כשהיא עטויה בחיג'אב, חרף סירוב מנהל בית הספר לכך, מהווה שינוי חד צדדי של תנאי יסודי בחוזה העבודה בין הצדדים. המורה הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. האגודה לזכויות האזרח הצטרפה כידיד בית משפט וכן הצטרף לתיק היועץ המשפטי לממשלה. בבית הדין הארצי הגיעו הצדדים לפשרה כספית. המורה לא הושבה לעבודה.